<h1>השלמה — חולין</h1>
<h2>דף יד.</h2>
[חולין ע' ע"א] בעי רבא הלכו באברים אחר הרוב או לא. היכי דמי, אילימא כגון שיצא רובו במיעוט אבר וקא מבעיא ליה האי מיעוט דבראי בתר רוב אבר שדינן ליה או בתר רובה דבהמה שדינן ליה. פשיטא [דלא] שבקינן רובא דבהמה ואזלינן בתר רוב אבר. אלא כגון שיצא חציו רוב [אבר] וקא מבעיא ליה ההוא מיעוטא דגואי מהו למשדייה בתר רוב אבר, ולא אפשיט ולחומרא עבדינן. והא דאמר רב [ס"ח ע"ב] יש לידה לאברים למיסר מיעוט אבר שבפנים לא שייך בבעיא דהכא כלל, דהתם לא איירינן כלל בעובר, ואין איסור העובר והיתרו תלוי באבר, אבל הכא שאיסור העובר והיתרו תלוי באבר [מבעיא ליה] אי שדי' ליה למיעוט בתרא בתר עובר, משום הכי פשיטא ליה בבעיא קמייתא דאזלינן בתר רוב עובר. ובעיא בתרייתא עלתה בתיקו.
<h2>דף יח.</h2>
[חולין מ"א ע"ב] השוחט לשום עולה לשום שלמים לשום אשם תלוי לשום פסח לשום תודה שחיטתו פסולה ור' שמעון מכשיר. שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשום אחד מכל אלו ואחד לשום דבר כשר שחיטתו פסולה. השוחט לשום חטאת לשום אשם ודאי לשום בכור לשום מעשר לשום תמורה שחיטתו כשירה. זה הכלל דבר הנידר ונידב השוחט לשמו שחיטתו פסולה, שאינו נידר ונידב השוחט לשמו כשר. גמרא. אשם תלוי בר נידר ונידב הוא אמר ר' יוחנן ר' אליעזר היא דאמר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום. אמר ר' אסי לא שנו אלא תמימים אבל בעלי מומין מידע ידיעי ור' יוחנן אמר אפילו בעלי מומין נמי זמנין דרמי ליה מידי אמומיה ולא ידיע. השוחט לשום חטאת אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שאין מחויב חטאת אבל מחויב חטאת אימר לשום חטאת הוא עושה והא לא קא אמר באומר לשום חטאת[י]. לשום תמורה, אמר ר' אלעזר לא שנו אלא שאין לו זבח בתוך ביתו אבל יש לו זבח בתוך ביתו אימר [אמורי] אמור ביה והא לא קא אמר אמר ר' אבהו באומר (לשם תמורה זבח) [לשום תמורת זבחי]. זה הכלל הנידר ונידב לשמו פסול, לאתויי עולת נזיר. שאינו נידר ונידב השוחט לשמו כשר, לאתויי עולת יולדת.
